בתוך העולם הזה של המדיטציה, מודעות והתפתחות רוחנית יש תהליכים ומסעות שונים ארוכים וקצרים שאנחנו עוברים ובתוך רובם יש מצבים שחוזרים על עצמם התבוננות, חוויה, והוויה.

בעולם המדיטציה אני חווה את זה היום בצורה מאוד חזקה – בשלב הראשוני של המדיטציה אתה בהתבוננות – הסתכלות מבחוץ, בשלב השני אתה מתחיל להכנס לחוויה ולחוות את אובייקט המדיטציה , ובשלב השלישי אתה ואובייקט המדיטציה הופכים לאחד .

בעולם היוגה השלב השלישי נקרא סמדהי והוא נחשב למצב הגבוה ביותר של היוגה אך גם בו יש רמות שונות – סמדהי מייצג את המצב בו המודט, אובייקט המדיטציה הופכים לאחד. חווויתי את המצב הזה בטעימות קטנות עד 2016 – ואז אחרי תהליך של התעוררות קונדליני – חוויתי את זה ללא הפסקה – בתור אדם שאובייקט התרגול של המדיטציה הראשי שלו היה אהבה ומרכז הלב – הגעתי למצב שאין אותי ואהבה – אלא אני אהבה – ובמצבים מסוימים גם אין אני יש רק אהבה.

לאחרונה כל שבוע אני מקבל אינפורמציה וידע חדש לגבי מדיטציות – והשבוע בין השאר הידע של התבוננות – חוויה – הוויה הגיע – קשה לי לשים את זה במילים אבל בסדר אתחיל מהמקום שעורר בי זרעים של הידע הזה לפני שנים:

אחד הקורסים החזקים ביותר למדיטציה מתקדמת שעשה לי את השינוי לפני כמה שנים היה חלונות התודעה – קורס של בארט טן ברג וגורגי. בקורס חווינו את המתבונן של המתבונן החווה של החווה וההווה של ההווה. ולמדנו על מצבי ההארה שנובעים מכל מצב.
היום אני רואה שהתנועה הזאת מהמתבונן להוויה קיימת בכל.

בסופו של דבר בהתפתחות האישית שלנו יש שלב שבו אנחנו מתבוננים על החיים שלנו – אבל לא תמיד שותפים או אחראים עליהם, בשלב שני כשיורדים לאיזור החוויה שנמצא בלב אנחנו מסכימים להיות, לחוות ולקבל זה קורה כשחלון התודעה העיקרי נמצא יותר במרכז הלב ואנחנו מתפקדים משם, והשלב השלישי – זה השלב שאנחנו פשוט נמצאים בהוויה אני מוכן לחיות ולהיות אני באמת חיי וקיים בצורה מלאה בתוך הגוף שלי.

אותו דבר קיים גם בתוך חלקים מסוימים בתוכנו כשאנחנו מתעוררים ומתחילים להתבונן ולראות את החלק המסויים הזה שלנו, אחר כך מקבלים אותו וחווים אותו – ובשלב השלשי פשוט נותנים לו לעבור אינטגרציה ולהיות חלק מלא בתוכנו פשוט להיות ללא שיפוט.

וזה בדיוק אותו דבר כמו המדיטציה – ניקח דוגמא למדיטציה על נר – שלב ראשון אני רק מתבונן עליו – מההתבוננות בנר אני נכנס למצבי מדיטציה שונים ומגוונים – אבל ששייכים לאיזור הראש.

בשלב השני העמוק יותר אני מתחיל לחוות את הנר – אני ממש נעשה מודע לנר ולא דרך הראש או העיניים – פה החוויה יותר קשורה ללב – אני אפילו כמו יחווה את הנר מבפנים.

בשלב השלישי אני הופך להיות הנר אני בעצמי הנר ואני נמצא בהוויה של הנר, כמו כל דבר כל שלב או מצב שכזה יש לו רמות שונות של אימרסיה – לדוגמה בשלב שאני חווה את הנר ומודע אליו שנחשב יותר דרך הלב – לא דווקא ארגיש אליו אהבה – אבל אחרי תקופה של תרגול יש מצב שגם זה יפתח ואתחיל לחוש אהבה בתוך הלהבה – שהרי לא סתם האש מקודשת בכל התרבויות – אש החיים שניתנה לנו. אבל לא מיד אהיה שם זה כמו דרגות שונות בתוך עומק המדיטציה – וזה מה שמעניין בעולם הזה. בכל שלב בכל דרגה בכל דבר יש עומק רוחב ומימדים שונים שאפשר להגיע אליהם.

כל עומק כזה שאנחנו מגיעים אליו פותח לנו עוד דרגות – כי כל דבר כשזה עם הזמן והתרגול והקבלה של מה שעולה – מציף לשמו עוד חסימות אנרגטיות בגוף הפיזי שמשמש אותנו – וברגע שאנחנו מנקים אותן נפתח לנו עוד שלב ועוד עומק של תחושות ושל הוויה.

בשעה שאני כותב את זה אני יושב בבית קפה קטן בשדרה – אני יכול להתבונן גם לא דרך העיניים הפיזיות שלי והתודעה שלי קולטת את כל הבניינים והאנשים, חיות וכבישים שסביבי – אם אסתכל על מה זה שאני קולט – אני קולט את קווי המתאר של כולם.

אם אעבור לחוויה – אני עובר למצב שאני חווה את הגופים של כולם האנשים החיות, הבתים והכבישים מבפנים – כאילו הרחבתי את התודעה שלי . ואם אעבור לשלב ההוויה אני הופך להיות כל האיזור הזה אני הבית קפה הכביש, הבניינים הפכנו לאחד .