כל יום עולות בראשי שאלות ותהיות, אני מבין מחדש כמה אני לא מבין כל מיני דברים שחשבתי שהבנתי לעומק, או שהגעתי בהם לתובנה עמוקה ושחררתי.
מזהיר מראש אני משתף כאן לשיחה עמוקה ביני לביני שקשורה לתרגולי מדיטציה עמוקים של השנים האחרונות – אולי לאחרים הם רדודים – או מוזרים אבל עבורי הם היו תפיסת מציאות שנוצרה בתרגול.
אז ככה היום בבוקר תרגלתי שיטת וימהוף כ30 דקות של נשימות ואז יצאתי לספורט על אפניים, כבר מזמן הטמעתי בתוכי תרגול מדיטציה בפעילות גופנית, רק שהפעם נתתי למחשבות לנדוד תוך כד נשימות שהולכות וממעמיקות עם הקצב של הנסיעה ואז התחלתי לחשוב על מהות, אותה מהות של הפראנה – אנרגיית החיים אותה אנחנו נושמים מהאויר, איך ההרגשה שלה שונה בפארק הירוק, לאומת האוויר בים, ואיך היא בכלל נוצרת, רק שנראה לי שזה לפוסט אחר
משם נדדה לי המחשבה לזה בתוכי שמתבונן על המציאות, עם השנים למדתי והעמקתי במדיטציות ודיי נוצרה הבנה , למידה זה שמתבונן על הנשימה, זה שחווה את המציאות היא אותה התודעה הקיימת בכל, ומתבטאת דרך הגוף שלי.
רק שהתודעה הזאת בלי צבע, בלי הרגשה יש בה כלום הגוף נותן את הצבע ההרגשה האווירה סביב ההתבוננות החוצה או פנימה.
ואילו היום אחרי האפניים במדיטציה בישיבה מול הים נתנו לי להרגיש חוויה אחרת פתעום, התבוננתי על המתבונן תודעה שמתבוננת על תודעה ונתנו לי להרגיש איך אותה התודעה מתבוננת באהבה, בחמלה בהבנה בקבלה.
כל זה כבר בתוך המתבונן, לא משהו שמגיע מהלב שלי כאדם חיי, או מצ'אקרת הלב אלא משהו אחר , המתבונן עצמו הוא אהבה.
נשאלת השאלה למה הרגשתי את זה אחרת עד עכשיו, שייכתי אהבה לחלק אחר בתוכי, כמובן חוויתי אהבות רבות, ומדיטציות של אהבה שונות, ואהבה לילד לאהובה להורים אהבה לקיום, לאנושות לחיים בכלל, אבל פה היתה לי איזושהי מחשבה מעמיקה בניתוח עצמו של המדיטציה שהמתבונן הוא תודעה אחת שקטה שפשוט חווה את הכל.
וכשמתחברים לאותו המתבונן לא מאזור הלב אלא מאיזור הראש הוא מתבונן מנותק לא כזה שאוהב, יכולתי להגיע למצבי תודעה של שקט עמוק, או של שמחת חיים מטורפת בריכוז כזה של התבוננות אבל תמיד ראיתי אותו ככזה המסתכל מהצד מנותק.
היום אני מבין שאולי המסתכל מהצד המנותק הלוגי השכלי כביכול זה גם רק כיווץ אולי כייוץ ששיך מפחד לחוות דברים, או פחד להפגע
אז הפלא ופלא המתבונן הוא גם אהבה – לא רק מרכז הלב המרכז דרכו הנשמה חווה את החיים הוא אהבה מי שקרא עד כאן תודה 🙂
הבנתי כרגיל שאני לא מבין הרבה והעיקר לא להתקבע לשיטות או מחשבות שקובעות שהמציאות היא כך או כך זה רק תוקע .